#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. באלו אופנים מותר לעבור דירה בחו""ה. ב. באלו אופנים מותר להעביר כליו מדירתו לדירה אחרת או למחסן."	"א. כשנכנס מדירה של אחר לדירה שלו אבל לדירה שכורה לא. כשעובר מבית לבית באותו חצר. וי""א אפילו בתים הפתוחים למבוי ועובר מבית לבית הסמוך לו.<br>ב. א. לצורך המועד. ב. מבית לבית באותו חצר. ג. אם מתירא מגנבה בביתו. אבל ממחסן של אחר למחסן שלו אסור.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם מותר לנסוע בחו""ה במכונית לצורך ביקור משפחתי או לצורך ביצוע עסקה ריוחית. ב. מהו לטוס לחו""ל באוירון לרגל חתונה. ג. ומה הדין לגבי רכיבה על סוס או עגלה שלא לצורך כלל."	"א. לביקור מותר, להרוחת ממון אסור במכונית. רכיבה ללא צורך מותר, ב. לחו""ל אסור לעשות איסור תורה. ג. ע""ג עגלה לצורך ביקור מותר, שלא לצורך, הבה""ל מצדד להקל משום ספקא ספקא, שמא אין שביתת בהמתו אפילו ביו""ט. ושמא כהר""ן דרק במוציא משא בר""ה אבל בחצר לא, וא""כ למקילין שאין רה""ר מה""ת בימינו הוי כחצר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"האם איסור טרחא בחו""ה הותר בדבר האבד."	"הותר אא""כ הוא טרחא יתירה שלדעת הרמב""ם אסור ויש מתירים בכ""ג. ובהפסד מרובה יש לסמוך להקל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	דבר האבד. האם צריך לעשותו בשינוי. ב. האם צריך לעשותו בצינעא ג. האם מותר אפילו דבר של טרחא. ד. האם מותר בדבר שהוא ספק אבד.	"א. א""צ. ב. בספק דבר האבד צריך אם אפשר, אבל לקמן סימן תקלח' ס""ב משמע שגם בודאי דבר האבד, צריך. ג. טרחא יתירה אסרו. ד. ספק מותר ולח""א ע""י עכו""ם. ובה""ל מסיק שאם קרוב הדבר שיהיה הפסד מותר אפילו בעצמו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	האם מותר לחפור חריצים חדשים סביב עיקרי הגפנים, או סביב האילן, או לעשות אמת המים. ב. ואם מותר להעמיק יותר את הקיימים.	"אסור, מותר, אסור. שבאילן אין בו טורח הרבה. ב. גפנים אסור, אמת המים השו""ע מתיר וכמה פוסקים אוסרים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מהו לטרוח טרחא יתירה לצורך או""נ או מכשירי או""נ."	"לצורך המועד מותר, ופמ""ג כתב דדוקא באו""נ ולא במכשירים. אבל הרמב""ן מתיר כאו""נ עצמו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"עשה הגוי לישראל מלאכה האסורה בחו""ה מדעתו האם המלאכה מותרת. פרט ההבדל שיש בזה בין חו""ה יו""ט ושבת."	"מלאכה שאינה גמורה כהכנסת הבהמות לדיר, בשבת מותר בדיעבד. ביו""ט נותן לו לאחר יו""ט שכר מזונו או מזונות ממש ביו""ט עצמו, ובחו""ה נותן לו שכרו(ומצדד הבה""ל שאפילו במועד עצמו) אבל אמירה אסור. במלאכה גמורה אפילו שכר מזונו אסור ביו""ט.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	כשמותר לקצור לצורך המועד האם מותר לשכור פועלים יהודים שיש להם מה לאכול לעבוד אצלו.	"מותר. והלבוש כתב דדוקא במקום שא""א ע""י גוי כגון לבצור משום יין נסך.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	א. מכוון מלאכתו במועד, האם איסור זה חל על כל פרטיו (כגון קנס בדיעבד), גם על דבר שאינו מלאכה ממש רק טרחא בעלמא,כגון הכנסת סחורה מפני הגנבים.<br>ב. שכיר שכיוון מלאכתו במועד האם שייך בזה הקנס חכמים.<br>ג. קנסו את האב ומת האם הבן יורש אותה, והאם מוציא מיד אחר שכבר זכה בה.	"א.כן וגם בדיעבד קנסו בזה.<br>ב. קונסים שכירותו ולא המלאכה.<br>ג. המ""ב מסתפק אם הבן יורש אחרי שכבר הפקירוה, אבל בתורת זכיה שפיר דמי ככל אדם. ופשיטא שאינו מוציא מיד מי שכבר זכה. אמנם מת קודם שהפקירוה פשוט שיורש ואף מוציא מאחר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"עשה האב מלאכה בדבר שאינו אבד האם קנסו בנו אחריו.<br>ב. מהו לעשות מלאכה או סחורה בחו""ה לצורך ריוח מרובה."	"א. י""א שבדבר שהוא מה""ת קנסו את בנו. אבל הב""י ועוד פסקו שלא קנסו בזה. <br>ב. סחורה מותר בצינעא ומלאכה אסור אפילו בצינעא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקלו עד סימן תקלט סג		מאגר
